בשל היעדר נתונים השוואתיים על שימוש בנוגדי קרישה בקרב חולים עם אי ספיקת כליות כרונית (CKD), ההנחיות הנוכחיות ממליצות על טיפול ב-Warfarin עבור פרפור פרוזדורים ופקקת ורידים (VTE) בחולים אלה. עם זאת, לאפיקסבן (®Aliquis) קיימות המלצות מינון ספציפיות לחולי CKD, כך שקיים שימוש קליני בפועל למצבים אלה.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם בכתב העת Annals of Pharmacotherapy, קבוצה של חוקרים אמריקאים ניסתה לבחון את שיעור הדימומים, שבץ וטרומבואמבוליזם בחולים עם CKD ודיאליזה המקבלים טיפול נוגד קרישה באפיקסבן (®Aliquis) או ב-warfarin.
החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי 604 חולים עם CKD מתקדם בשלב 4 או 5 שקיבלו אפיקסבן (®Aliquis) או warfarin. המדד העיקרי להשוואה היה התרחשות של דימום משמעותי בשלושה חודשים לאחר ההרשמה. מדדי משנה כללו התרחשות של דימום גדול, התרחשות של שבץ איסכמי, והישנות של VTE ב-3-6 ו-6-12 חודשים.
אחוז המטופלים עם אפיקסבן (®Aliquis) ו-warfarin עם דימום משמעותי בין 0 ל-3, 3 עד 6 ו-6-12 חודשים היה 8.3% לעומת 9.9% (p=0.48),י1.4% לעומת 4% (p=0.07) ו-1.5% לעומת 8.4% (p<0.001), בהתאמה. לא נמצאו הבדלים בשיעורי שבץ או ב-VTE חוזרים בכל תקופת המחקר.
בחולים עם CKD מתקדם המקבלים טיפול באפיקסבן (®Aliquis) נמצא דימום דומה לאלה הנוטלים warfarin בשלושת חודשי הטיפול הראשונים. עם זאת, בהמשך הטיפול נמצאו שיעורי דימום גבוהים יותר בשימוש ממושך של מעל שישה חודשים ב-Warfarin לעומת אפיקסבן (®Aliquis). מחקר זה מספק מידע על ההשפעות של אנטיקואגולנטים חדשים באוכלוסיה שעד כה הוצאה ממרבית הניסויים.
מקור: