מעכבי משאבות פרוטונים (PPIs) הן תרופות נפוצות מאוד בקרב האוכלוסיה הקשישה ונקשרו למספר תופעות לוואי כולל שברים ודלקת ריאות. שברים בצוואר הירך מהווים בעיה קשה וגורם תמותה משמעותי בקרב קשישים ובמיוחד הסובלים מאלצהיימר עקב סיכון גבוה לנפילות.
עוד בעניין דומה
קיימים נתונים סותרים לגבי הקשר בין נטילת PPI והסיכון לשברים בצוואר הירך. מחקר זה בדק את הקשר בין טיפול ארוך טווח ב-PPI ובין שברים בצוואר הירך בקרב קשישים בקהילה הסובלים מאלצהיימר.
מחקר זה הסתמך על נתונים ממאגר MEDALZי(Medication use and Alzheimer's disease), שכלל מעל ל-70,000 חולי אלצהיימר בפינלנד בין השנים 2005-2011. החוקרים כללו במחקר 4,818 חולי אלצהיימר עם שבר בצוואר הירך (גיל ממוצע 84) והתאימו לכל מקרה 4 מקרי ביקורת (19,235 חולים, גיל ממוצע 84). נבדק שימוש נוכחי ב-PPI בחודש שלפני אירוע השבר וכן חשיפה ארוכת טווח מצטברת ב-10 שנים שלפני השבר.
נתונים סטטיסטיים: נטילת PPI בטווח הארוך לא נמצאה קשורה לסיכון מוגבר לשברים בצוואר הירך. שימוש נוכחי ב-PPI (בחודש אחרון) נמצא קשור לעלייה קלה בסיכון לשברים בצוואר הירך (OR 1.12, רווח בר סמך של 95%: 1.03-1.22). הסיכון לשבר היה מוגבר גם בשימוש ב-PPI בשנה האחרונה (OR 1.23, רווח בר סמך של 95%: 1.10-1.37)
סיכום: שימוש ארוך טווח ב-PPI אינו מעלה סיכון לשברים בצוואר הירך בקשישים עם מחלת אלצהיימר, בעוד שימוש נוכחי או בשנה האחרונה מעלה את הסיכון במידה קלה.
מקור:
ערכה: ד״ר נועה גולדשר מינרבי