מחקרים 07.12.2016

טיפול בהפרין במשקל מולק' נמוך לא הוכח כיעיל במניעת פקקת ורידים עמוקה לאחר ארתרוסקופיה של הברך או גיבוס הרגל

לפי מחקר שנערך בהולנד ומתפרסם ב- NEJM, נראה כי מתן הפרין במשקל מולקולרי נמוך (LMWH) במינון מניעתי למטופלים לאחר ארתרוסקופיה של הברך ולאחר גיבוס הרגל לא הפחית היארעות של פקקת ורידים עמוקה סימפטומטית

מתן טיפול טרומבופילקטי נפוץ ומקובל לאחר מרבית הפרוצדורות האורתופדיות. עם זאת, עד כה לא היה ברור תפקידו של טיפול מניעתי כזה בעקבות ארתרוסקופיה של הברך, או בעקבות פרוצדורה של גיבוס הרגל.

חוקרים מאוניברסיטת ליידן בהולנד ערכו ניסוי אקראי מבוקר פתוח רב-מרכזי בשני מסלולים מקבילים - ה- POT-KAST trial, בו נכללו מטופלים לאחר ארתרוסקופיה של הברך, וה- POT-CAST trial, בו נכללו מטופלים לאחר פרוצדורה של גיבוס הרגל התחתונה. בשני המקרים המטופלים חולקו באופן אקראי לקבוצת הטיפול, בה טופלו בעקבות הפרוצדורה ב- LMWH במינון מניעתי מקובל למשך כ- 8 ימים לאחר ארתרוסקופיה ולמשך 3 חודשים לאחר גיבוס הרגל, או לקבוצת הביקורת בה לא ניתן טיפול.

בניסוי הראשון נכללו כ- 1,451 מטופלים שעברו ארתרוסקופיה של הברך. 731 מטופלים נכללו בקבוצת הטיפול ו- 720 מטופלים בקבוצת הביקורת. בניסוי השני נכללו כ- 1,435 מטופלים שעברו גיבוס של הרגל התחתונה, מתוכם כ- 719 נכללו בקבוצת הטיפול ו- 716 בקבוצת הביקורת. התוצא העיקרי היה מאורע של פקקת ורידים עמוקה תסמינית (DVT או PE) בתוך כ- 3 חודשים מההתערבות בכל אחד מהניסויים. תוצא הבטיחות העיקרי הוגדר כאירועי דימום מאג'ורי.

בניסוי ה- POT-KAST אירעו כ- 5 מקרים של פקקת ורידים עמוקה בקבוצת הטיפול (0.7%) לעומת 3 מקרים (0.4%) בקבוצת הביקורת
(RR 1.6; 95% CI, 0.4-6.8), כאשר דימום מאג'ורי אירע במטופל 1 מקבוצת הטיפול (0.1%) ובמטופל 1 מקבוצת הביקורת (0.1%). בניסוי ה- POT-CAST פקקת ורידים עמוקה אירעה בכ- 10 מטופלים מקבוצת הניסוי (1.4%) ובכ- 13 מטופלים (1.8%) מקבוצת הביקורת (RR 0.8 ; 95% CI, -1.8-1.0). לא נראו אירועי דימום מאג'ורי בשתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים כי בניגוד למה שצפו, לא נראתה יעילות במתן טיפול ב- LMWH לצורך מניעת פקקת ורידים עמוקה תסמינית לאחר ארתרוסקופיה של הברך או גיבוס הרגל התחתונה. הם מציינים כי בהשוואה למחקרים קודמים, נראתה היארעות נמוכה יחסית של פקקת ורידים עמוקה במחקר זה, בין השאר מפני שכחלק מתכנון הניסוי, אבחון פקקת ורידים נעשה על סמך תסמינים אופייניים ופניית המטופל לקבלת עזרה רפואית, ולא באמצעות מעקב US תקופתי. שיטה זו, להערכת החוקרים, מדמה באופן טוב יותר את הפרקטיקה הקיימת. הם מסכמים כי ייתכן ויש מקום לשקול מתן טיפול טרומבופילקטי לאחר הערכת סיכון כוללת המותאמת לכל מטופל.

מקור:

Adrichem, Raymond A. Van, Banne Nemeth, Ale Algra, Saskia Le Cessie, Frits R. Rosendaal, Inger B. Schipper, Rob G.h.h. Nelissen, and Suzanne C. Cannegieter. Thromboprophylaxis after Knee Arthroscopy and Lower-Leg Casting. New England Journal of Medicine, 2016. doi:10.1056/nejmoa1613303.

ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

נושאים קשורים:  מחקרים,  טרומבופילקסיס,  ארתרוסקופיה,  פקקת ורידים
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו